ידע עברי על ספרים דיגיטליים

עיצוב

רשימת בדיקה לעיצוב ספר דיגיטלי (על פי Friends of EPUB)

רשימת בדיקה מעשית לעיצוב ספר EPUB: סמנטיקה, טיפוגרפיה, מצב לילה, תמונות, CSS, אינטראקטיביות ובדיקות איכות, עם הערות לספרים בעברית ו־RTL.

עודכן לאחרונה ·11 דקות קריאה

בקצרה

ספר דיגיטלי טוב מתוכנן לשרוד את השינויים שהקורא עושה בו: גופן אחר, גודל גדול, מצב לילה, מסך דיו אלקטרוני והקראה. בפועל זה אומר HTML סמנטי, CSS ביחידות יחסיות שאינו כופה צבעים ויישור, תמונות גמישות, ובספר עברי גם dir="rtl", ‏lang="he" וגופן מוטמע שתומך בניקוד.

עיצוב ספר דיגיטלי הוא בעיקר תכנון של מה שקורה כשהקורא משנה את הספר: מגדיל גופן, עובר למצב לילה, קורא במכשיר דיו אלקטרוני או מפעיל הקראה. ספר טוב נשען על HTML סמנטי, על CSS ביחידות יחסיות שאינו כופה צבעים ויישור, על תמונות שלא חורגות מהמסך ועל בדיקות בקוראים אמיתיים, כולל הגרועים שבהם.

הרשימה המקורית, The eBook Design Checklist, נכתבה בידי קבוצת Friends of EPUB. היא הועברה לארכיון ביולי 2020 ואינה מתוחזקת מאז, ולכן חלק מההערות על אפליקציות ומכשירים מסוימים כבר אינן מעודכנות. העקרונות עצמם תקפים. המאמר הזה הוא עיבוד בעברית במילים שלנו, מסודר מחדש לפי נושאים, עם הערות לספרים בעברית ובכיוון ימין־לשמאל. אם הפורמט חדש לכם, התחילו ב־מה זה EPUB.

סמנטיקה ומבנה

פריסה קבועה רק כשיש לה הצדקה. ספר זורם מתאים את עצמו למסך ולהגדרות; פריסה קבועה (fixed layout) נועלת כל עמוד במידות שנקבעו מראש. היא מתאימה לספרי ילדים מאוירים, לקומיקס ולספרי אמנות, שבהם מיקום הטקסט על הדף הוא חלק מהתוכן. בספר שעיקרו טקסט היא פוגעת בקורא: אין הגדלת גופן אמיתית, ובחלק מהקוראים גם אין סימון והערות או הגדלה נוחה. האינטרנט עבר מזמן מעמודים במידות קבועות לעיצוב רספונסיבי, וספרים צריכים ללכת באותו כיוון.

מבנה לפני מראה. סדר התוכן בקוד צריך להיות סדר הקריאה. בייצוא מתוכנות עימוד בדקו זאת במיוחד, כי סדר המסגרות בעמוד לא תמיד תואם את סדר הקריאה. השתמשו ברכיבי HTML5 כמו section, ‏nav, ‏aside ו־figure במקום שכבות של div בלי משמעות. h3 אינו דרך להקטין כותרת, hr מסמן מעבר נושא ולא רק קו אופקי, ו־em הוא הדגשה ולא שם נרדף לנטוי. את המראה קובעים ב־CSS.

סמנטיקה של ספר. HTML נבנה לדפי אינטרנט, וחסרים בו מושגים כמו פרק, הקדמה או ביבליוגרפיה. את החסר משלימים שני אוצרות מילים: epub:type של EPUB, ותפקידי role מ־DPUB-ARIA, שמשרתים טכנולוגיות מסייעות. אפשר וכדאי להשתמש בשניהם יחד. השימוש ב־epub:type מחייב הצהרה על מרחב השמות xmlns:epub בשורש המסמך:

<section epub:type="chapter" role="doc-chapter" aria-labelledby="ch1">
  <h1 id="ch1">פרק ראשון</h1>
  <p>…</p>
</section>

ניווט עשיר. תוכן עניינים הוא חובה במסמך הניווט של EPUB 3, אבל אפשר לתת יותר: ציוני דרך (landmarks), רשימת עמודים (page-list) שמקשרת למספרי העמודים של המהדורה המודפסת, ורשימות של איורים וטבלאות. רשימת עמודים חשובה במיוחד בספרי לימוד, שבהם מפנים זה את זה למספר עמוד.

<nav epub:type="landmarks" hidden="">
  <h2>ציוני דרך</h2>
  <ol>
    <li><a epub:type="toc" href="nav.xhtml#toc">תוכן העניינים</a></li>
    <li><a epub:type="bodymatter" href="chapter-01.xhtml">תחילת הספר</a></li>
    <li><a epub:type="loi" href="nav.xhtml#loi">רשימת איורים</a></li>
  </ol>
</nav>

טקסט נשאר טקסט. טקסט שהומר לתמונה לא גדל עם הגופן, לא נמצא בחיפוש ולא מוקרא. אם רישיון הגופן אוסר הטמעה, החליפו גופן במקום להמיר לתמונה. לעיצוב טקסט חופשי, כמו טקסט על מסלול, עדיף SVG עם רכיבי text, ובעברית בדקו אותו בכמה קוראים. אותו עיקרון חל על טבלאות; ראו טבלאות ב־EPUB.

שפה וכיוון על html ועל body. בלי הצהרת שפה, חלוקת מילים והקראה עלולות לעבוד לפי שפה שגויה. הצהירו גם על body, כי יש מערכות קריאה שמשלבות את גוף המסמך בממשק שלהן ומאבדות את מה שהוגדר על html. בספר עברי זה גם המקום ל־dir, ולא direction ב־CSS: EPUB 3.3 אוסר על direction ועל unicode-bidi בגיליון הסגנון.

<html xmlns="http://www.w3.org/1999/xhtml"
      xmlns:epub="http://www.idpf.org/2007/ops"
      lang="he" xml:lang="he" dir="rtl">
  …
  <body lang="he" xml:lang="he" dir="rtl">

את כיוון הדפדוף קובעים ב־spine של קובץ ה־OPF עם page-progression-direction="rtl". ההסבר המלא נמצא ב־RTL בשלוש שכבות. בטקסט מעורב, מירכאות, סוגריים ונקודה שצמודים למונח לועזי עלולים לקפוץ לצד הלא נכון. בודדו רצף לטיני ב־bdi או ב־span עם dir="ltr", ושמרו על סגנון מירכאות אחד לאורך הספר.

טיפוגרפיה

גופן שמכיל את כל התווים. אל תסמכו על כך שגופני ברירת המחדל של מערכת הקריאה יכילו כל תו. בעברית זה נוגע בעיקר לניקוד, לטעמי המקרא ולסימנים כמו גרש, גרשיים ומקף עברי (׳ ״ ־). טקסט מנוקד בגופן שאינו תומך בו עלול להציג סימנים במקום הלא נכון או ריבועים ריקים. הטמיעו גופן שתומך בכל התווים שבספר, ובדקו שהרישיון שלו מתיר הטמעה.

סולם כותרות מתון. הקורא קובע את גודל הגופן, ויש קוראים שזקוקים לגופן גדול מאוד כדי לקרוא בכלל. כותרת של 2.5em שנראית טוב בגודל רגיל הופכת לשתיים־שלוש מילים בשורה כשהגופן מוגדל. העדיפו סולם מתון ביחידות em.

לא לכפות יישור לשני הצדדים. יישור הוא העדפה של הקורא, ויש קוראים שמציעים אותו בהגדרות. בעברית הבעיה חריפה יותר: לא נהוג לחלק מילים בסוף שורה, ובלי חלוקת מילים טקסט מיושר נפתח לרווחים גדולים בשורות קצרות, במיוחד בטלפון ובגופן מוגדל. השתמשו ב־text-align: start, שמיישר לימין בעברית ולשמאל בפרק באנגלית, ולא ב־left או right.

תכונות OpenType. מנועי התצוגה של קוראים רבים מבוססים על מנועי דפדפן, ותומכים ב־font-variant-numeric וב־font-feature-settings. ספרות טבלאיות בטבלאות, שברים אמיתיים ואותיות קטנות (small caps) בקטעים בלטינית משפרים קריאוּת. לעברית אין אותיות קטנות, אבל ספרות טבלאיות ושברים רלוונטיים גם בה. מיקום הניקוד תלוי בגופן ובמנוע הצורות, ולכן איכות הגופן חשובה יותר מכל הגדרה ב־CSS.

אותיות פתיחה ועצמים צפים. אות פתיחה גדולה (drop cap) ו־float מתוכננים לרוחב עמוד מסוים. במסך צר או בגופן גדול הם עלולים לדחוס את הטקסט שלידם לעמודה של מילה אחת. בדפוס העברי אות פתיחה נדירה, ולעתים קרובות אין בה טעם. אם בכל זאת משתמשים בה, היא צפה לימין (float: right), ולא לשמאל כמו בתבניות שהועתקו מספרים באנגלית. בדקו אותה בגופן הגדול ביותר.

צבעים ומצב לילה

לחשוב גם באפור. מכשירי קריאה ייעודיים משתמשים בדיו אלקטרוני, שמציג צבעים כגוונים מעטים של אפור. בדקו שהספר, ובעיקר התמונות והתרשימים, נשארים ברורים בגווני אפור. מסנן גווני האפור בהגדרות הנגישות של מערכת ההפעלה מספיק לבדיקה ראשונית.

להימנע מצבעי רקע. במצב לילה מערכות קריאה בדרך כלל מסירות את צבע הרקע שקבעתם. אל תעבירו משמעות דרך רקע בלבד, למשל תיבת אזהרה שמזוהה רק לפי הצבע שלה. הוסיפו כותרת, גבול או סמל.

לא לקבוע צבע טקסט כהה. במצב לילה הטקסט הופך לבהיר, אבל צבע שנקבע בקוד עלול להישאר כהה על רקע כהה. הרשימה המקורית ממליצה להימנע מכל ערך בין #000 ל־#666, ומציינת שכלי עימוד מייצאים ערכים כאלה כברירת מחדל. כשצריך צבע כהה לקו, לגבול או לאייקון, קשרו אותו לצבע הטקסט:

/* לא כך */
p { color: #333; }

/* כך */
.ornament { border-block-start: 1px solid currentColor; }
svg.icon  { fill: currentColor; } /* רק ב־SVG שמוטמע בקוד, לא דרך img */
a         { color: inherit; }

צבעים ועיוורון צבעים. הימנעו מצירופים של אדום וירוק או אדום ושחור, הוסיפו דוגמאות מילוי או תוויות לתרשימים בנוסף לצבע, היזהרו מטקסט על רקע עמוס ובדקו ניגודיות. ב־DAISY Knowledge Base יש הנחיות מפורטות לנגישות של פרסומים דיגיטליים.

תמונות

figure ו־figcaption. הצמד הזה מסמן תמונה עם כיתוב, ויש מערכות קריאה שמטפלות בו בצורה מיוחדת. הוסיפו break-inside: avoid ולצדו page-break-inside: avoid לקוראים ישנים, כדי שהכיתוב לא ייפרד מהתמונה. לא כל קורא מכבד את זה.

טקסט חלופי לפי תפקיד התמונה. לתמונה דקורטיבית תנו alt="" ריק, אל תשמיטו את המאפיין. תמונה שהכיתוב שלה כבר מתאר אותה במלואו מסתפקת בטקסט חלופי קצר. כל תמונה אחרת צריכה טקסט חלופי שמתאר את מה שהיא מוסיפה לתוכן. בספר עברי כתבו אותו בעברית; הוא יורש את lang של המסמך.

גודל יחסי. לחלק ממערכות הקריאה אין סגנון ברירת מחדל לתמונות, ותמונה גדולה תחרוג מהמסך. לפחות max-width: 100%. אל תסמכו על מידות בפיקסלים שכלי ייצוא מוסיפים. לתמונה לרוחב השתמשו באחוזים; לתמונה לאורך הגבילו את הגובה ב־vh, עם אחוזים כגיבוי. object-fit: contain שומר על יחס הממדים:

img { max-width: 100%; object-fit: contain; }

figure.portrait img {
  max-height: 90%;   /* גיבוי לקוראים בלי vh */
  max-height: 90vh;
}

תמונות במצב לילה. איור שחור על רקע שקוף נעלם כשהרקע הופך לשחור. אם האיור נשען על רקע לבן, שמרו אותו עם רקע לבן אטום בתוך הקובץ עצמו, ולא כצבע רקע ב־CSS שהקורא עלול להסיר.

CSS

כל הגדרות המשתמש בקורא הן בפועל גיליון סגנון נוסף שמתחרה בשלכם. לכן הכללים כאן נועדו להשאיר לו מקום. רקע כללי על מה עובד ומה לא נמצא ב־CSS ב־EPUB.

  • בלי בוררי id ובלי !important לעיצוב רגיל. הם גוברים על הגדרות המשתמש ומסבכים את המפל בגיליון שגדל עם הזמן. שמרו אותם לדברים שבאמת אסור להם להשתנות.
  • יחידות יחסיות בספר זורם. px ו־pt לגודל גופן שוברים את הגדלת הגופן בקוראים רבים. השתמשו ב־em או באחוזים, ו־line-height בלי יחידה, למשל 1.5.
  • שוליים שלא צריכים לגדול עם הגופן. שוליים אופקיים של העמוד ב־em גדלים עם הגופן ומצמצמים את הטקסט דווקא כשהוא גדול. לשוליים אופקיים עדיפים אחוזים.
  • מאפיינים לוגיים. margin-inline-start ו־padding-inline-end מתהפכים לבד בפרק באנגלית בתוך ספר עברי. לקוראים ישנים שאינם מכירים אותם, כתבו לפניהם ערך פיזי מתאים לעברית; קורא שאינו מכיר מאפיין פשוט מדלג עליו.
  • שם משפחה אחד לכל משקלי הגופן. רגיל, נטוי, מודגש ומודגש־נטוי צריכים לחלוק font-family אחד, ולהיבדל ב־font-weight וב־font-style. אחרת החלפת גופן בהגדרות לא תחליף את הנטוי והמודגש.
  • להימנע מ־inline-block. תוכן בתוכו לא נשבר בין עמודים ועלול להיחתך.
  • בלי מיקום מוחלט בספר זורם. position: absolute מנתק אלמנט מהזרימה, ובמסך או בגופן אחרים הוא נוחת על טקסט.
  • בלי -webkit-text-size-adjust ובלי text-rendering. לפי הרשימה המקורית הראשון שבר את הגדלת הגופן באפליקציה של Apple, והשני שבר תצוגת טקסט בחלק ממכשירי Kindle.
@font-face {
  font-family: "BookSerif";
  src: url("../fonts/BookSerif-Regular.otf");
  font-weight: normal;
  font-style: normal;
}

@font-face {
  font-family: "BookSerif";
  src: url("../fonts/BookSerif-Bold.otf");
  font-weight: bold;
  font-style: normal;
}

body { font-family: "BookSerif", serif; line-height: 1.5; }

אינטראקטיביות

קישור צריך להיראות כמו קישור. אפשר לרכך את העיצוב שלו כדי שלא יפריע לקריאה, ואם יש הרבה קישורים אפשר להעביר חלק מהם להערות, אבל מי שסורק את העמוד צריך לזהות קישור. בטקסט מנוקד קו תחתון עלול לחתוך את הניקוד שמתחת לאותיות; בדקו, ושקלו text-underline-offset.

לא להסתיר הערות שוליים. הערה שמוסתרת מתצוגת הקריאה עלולה להיות מוסתרת גם מטכנולוגיה מסייעת. ודאו שההערה נגישה גם בלי חלון קופץ. הסימון המומלץ מוסבר ב־הערות שוליים ב־EPUB עברי.

בלי תוכן שנפתח ונסגר. הצגה והסתרה של תוכן, כולל details, אינן מסתדרות עם חלוקה לעמודים: מערכות קריאה לא מחשבות מחדש את העמודים כשהתוכן משנה גובה, והתוכן גולש מעבר לסוף הקובץ.

לא לדרוס את ממשק הקורא. הקורא מצפה שהקשה והחלקה יעבירו עמוד ויפתחו תפריט. אינטראקציה שחוטפת את המחוות האלה פוגעת בקריאה. בתוך רכיב אינטראקטיבי משלכם אפשר למנוע מהאירוע להגיע לקורא, כדי שהממשק לא יהבהב בכל לחיצה. בספר עברי זכרו שהדפדוף הפוך: חץ “הבא” מצביע שמאלה, וחיצים ואייקונים כיווניים צריכים להתהפך.

כל סוגי הקלט, ונגישות. מכשיר אחד יכול לכלול מסך מגע, עכבר ומקלדת. כתבו סקריפטים שמגיבים ללחיצה, למגע ולמקלדת, ולא רק לאחד מהם. השתמשו ברכיב הנכון: כפתור הוא button, לא span, כי הוא מקבל מיקוד והפעלה מהמקלדת בלי עבודה נוספת. הוסיפו מאפייני ARIA כמו aria-label ו־aria-live לפי ARIA Authoring Practices. ותרו על אינטראקציה שלא מוסיפה ערך.

אחסון מקומי עם קידומת. לפי המפרט, מערכת קריאה ששומרת נתונים צריכה לבודד אותם מפרסומים אחרים. הרשימה המקורית מזהירה שבפועל אפליקציות רבות לא עשו זאת, כך ש־localStorage עלול להיות משותף לכל הספרים. אל תקראו ל־localStorage.clear(), והוסיפו לכל מפתח קידומת ייחודית לספר:

const PREFIX = "book-9789650000000:";
localStorage.setItem(PREFIX + "quiz-score", "3");

// מחיקה של המפתחות של הספר הזה בלבד
for (let i = localStorage.length - 1; i >= 0; i--) {
  const key = localStorage.key(i);
  if (key && key.startsWith(PREFIX)) localStorage.removeItem(key);
}

שיפור הדרגתי

לשפר, לא לקצץ. קל יותר לבנות על בסיס יציב ולהוסיף שכבות מאשר לפרק עיצוב מורכב כשהוא נשבר. התחילו מגרסה שעובדת בקורא הפשוט ביותר, והוסיפו שיפורים שרק קוראים מתקדמים יפעילו.

קודם מסך קטן. רוב הקריאה נעשית בטלפון, במכשיר דיו אלקטרוני או בטאבלט, לא במסך מחשב גדול. אפשר אפילו לתכנן קודם לדיו אלקטרוני. כשעיצוב עובד במסך צר ובגופן גדול מאוד, רוב הבעיות כבר נפתרו.

@supports לתכונות חדשות. שאילתת תכונה מפעילה כללים רק אם המנוע תומך בהם, וקורא שאינו תומך מדלג עליהם:

.gallery img { display: block; margin: 0 auto 1em; }

@supports (display: grid) {
  .gallery {
    display: grid;
    grid-template-columns: repeat(auto-fit, minmax(10em, 1fr));
    gap: 1em;
  }
  .gallery img { margin: 0; }
}

זהירות עם media queries. יש מערכות קריאה שמדווחות על מידות מסך שגויות, למשל כשהן מדמות פריסה כפולה בעמודות CSS, והרשימה המקורית מתעדת קורא ישן שקרס מ־media query ריק. אם בכל זאת משתמשים בהן, אל תכוונו למכשירים. דגמי מכשירים ורזולוציות מתחלפים כל הזמן, ומה שמתאים לטאבלט אחד נשבר באפליקציה אחרת.

בדיקות איכות

  • לבדוק בקורא החלש ביותר. אם הספר קריא באפליקציה עם התמיכה הגרועה ביותר שמצאתם, המבנה שלו יציב. ויש קוראים רבים שמשתמשים בדיוק באפליקציות כאלה.
  • לשנות הגדרות. החליפו גופן, הגדילו עד הסוף, שנו שוליים ורווח בין שורות, ועברו בין מצב יום, ספיה ולילה.
  • להגיע מהר לתוכן. מי שפותח ספר רוצה לקרוא. העבירו לסוף הספר את מה שאפשר מעמודי הפתיחה, וסמנו את תחילת הטקסט בציון הדרך bodymatter, כדי שקוראים שמשתמשים בו יפתחו שם.
  • גודל הקובץ. קובץ ענק מוריד לאט ותופס מקום במכשירים עם אחסון מוגבל. דחסו תמונות, ואם מקצצים גופן לתווים שבשימוש, ודאו שהניקוד והסימנים העבריים נשארו בו.
  • להפעיל הקראה. הקראה חושפת מהר בעיות ב־ARIA, בסדר הקריאה ובהצהרות השפה. בעברית היא תלויה בקול עברי במכשיר וב־lang="he" נכון. למשתמשים עם מוגבלות התוכנה הזו היא לפעמים הדרך היחידה לספר.
  • בדיקת משתמשים לניסויים. רעיון שנראה טוב על הנייר מתגלה לפעמים כמסורבל. אם הוספתם אינטראקציה או תכונה חדשה, הראו אב־טיפוס לקוראים אמיתיים לפני שהספר יוצא.
  • תקינות. הריצו EPUBCheck לפני כל הפצה.

רשימה מקוצרת לסריקה

סמנטיקה ומבנה

  • פריסה זורמת, אלא אם יש סיבה ממשית לפריסה קבועה.
  • סדר קוד = סדר קריאה; רכיבי HTML5 במקום div בלי משמעות.
  • תגיות לפי משמעות, לא לפי מראה ברירת המחדל.
  • epub:type יחד עם role של DPUB-ARIA.
  • תוכן עניינים, ציוני דרך, רשימת עמודים ורשימות איורים וטבלאות.
  • טקסט כטקסט; SVG כשצריך עיצוב חופשי.
  • lang, ‏xml:lang ו־dir="rtl" על html ועל body; page-progression-direction="rtl" ב־spine.

טיפוגרפיה וצבע

  • גופן מוטמע עם כל התווים, כולל ניקוד וסימנים עבריים.
  • סולם כותרות מתון ב־em.
  • text-align: start, בלי יישור כפוי לשני הצדדים.
  • אותיות פתיחה ועצמים צפים נבדקים בגופן גדול, וצפים לימין בעברית.
  • בלי צבעי רקע נושאי משמעות ובלי צבע טקסט כהה קבוע; inherit ו־currentColor.
  • בדיקה בגווני אפור, ניגודיות ועיוורון צבעים.

תמונות ו־CSS

  • figure ו־figcaption; טקסט חלופי מתאים, alt="" לקישוט.
  • max-width: 100%, גובה ב־vh עם גיבוי, object-fit: contain.
  • בלי PNG שקוף שנעלם במצב לילה.
  • בלי id ובלי !important לעיצוב רגיל; em ואחוזים, line-height בלי יחידה.
  • משפחת גופן אחת לכל המשקלים; מאפיינים לוגיים עם גיבוי.
  • בלי inline-block, בלי מיקום מוחלט, בלי -webkit-text-size-adjust ו־text-rendering.

אינטראקטיביות, שיפור הדרגתי ובדיקות

  • קישורים מזוהים; הערות שוליים נגישות; בלי תוכן מתקפל.
  • לא לחטוף מחוות של הקורא; חיצים מתהפכים ב־RTL.
  • מגע, עכבר ומקלדת; button אמיתי ו־ARIA.
  • קידומת ל־localStorage, בלי clear().
  • מסך קטן קודם, @supports לתכונות חדשות, בלי media queries למכשירים.
  • קורא חלש, הגדרות משתמש, מצב לילה, הקראה בעברית.
  • כניסה מהירה לתוכן, קובץ בגודל סביר, EPUBCheck.

הרשימה המקורית, The eBook Design Checklist של Friends of EPUB, זמינה באתר הפרויקט ובמאגר שלו ב־GitHub, שהועבר לארכיון ב־2020. המאמר הזה הוא עיבוד חופשי בעברית של רשימה שפורסמה ברישיון LGPL-3.0: הסדר, הניסוחים, הדוגמאות וההערות לעברית הם שלנו, וכל טעות בהם באחריותנו.

שאלות נפוצות#

הרשימה המקורית לא מתוחזקת מאז 2020. האם היא עדיין רלוונטית?

העקרונות כן: מבנה סמנטי, יחידות יחסיות, כבוד להגדרות המשתמש ובדיקה בקוראים חלשים. ההערות על אפליקציות ומכשירים מסוימים עלולות להיות מיושנות, ולכן בדקו אותן בקוראים עדכניים.

מתי מוצדק להשתמש בפריסה קבועה?

כשמיקום הטקסט על הדף הוא חלק מהתוכן, למשל בספר ילדים מאויר, בקומיקס או בספר אמנות. ספר שעיקרו טקסט כדאי להפיק כ־EPUB זורם.

למה לא לקבוע צבע טקסט שחור או אפור כהה?

כי במצב לילה הרקע הופך לכהה, וצבע שנקבע בקוד עלול להישאר כהה ולהיעלם. עדיף לא לקבוע צבע לטקסט, ולקשור קווים ואייקונים לצבע הטקסט עם currentColor.

איך קובעים כיוון ימין־לשמאל אם אסור להשתמש ב־direction ב־CSS?

מגדירים dir="rtl" על html ועל body בכל מסמך XHTML, ו־page-progression-direction="rtl" ב־spine של קובץ ה־OPF. EPUB 3.3 אוסר על direction ועל unicode-bidi בגיליון הסגנון.

האם כדאי להשתמש ב־media queries בספר?

במשורה. מערכות קריאה מדווחות לעתים על מידות מסך לא מדויקות, ואין טעם לכוון למכשירים מסוימים. ל־CSS חדש עדיף @supports.

מקורות#

  1. Friends of EPUB — The eBook Design Checklist friendsofepub.github.io
  2. FriendsOfEpub/eBookDesignChecklist (GitHub, LGPL-3.0) github.com
  3. EPUB 3.3 — W3C Recommendation www.w3.org
  4. EPUB Reading Systems 3.3 www.w3.org
  5. Digital Publishing WAI-ARIA Module 1.1 www.w3.org
  6. DAISY Knowledge Base — Publishing kb.daisy.org